תביעות לשון הרע ופגיעה בפרטיות
השם שלכם. הפרטיות שלכם. המוניטין שלכם. לא הכול מותר לפרסם.
פרסום פוגעני יכול להתפשט בתוך דקות. פוסט בפייסבוק, הודעה בקבוצת WhatsApp, סרטון, צילום מסך, הקלטה, פרסום פרטים אישיים או הפצת התכתבות פרטית עלולים לגרום נזק משמעותי הרבה לפני שהנפגע מספיק להגיב.
אבל לא כל אמירה פוגעת היא לשון הרע, ולא כל פרסום של מידע אישי מהווה בהכרח פגיעה אסורה בפרטיות.
לפני שמגישים תביעה – צריך להבין בדיוק מה פורסם, למי, באיזה הקשר, אילו ראיות קיימות ואיזו עילה משפטית מתאימה למקרה.
מתי פרסום עלול להוות לשון הרע?
חוק איסור לשון הרע עוסק בפרסומים העלולים, בין היתר, להשפיל אדם, לבזותו או לפגוע בו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.
תביעה אינה מתחילה רק בשאלה "האם הדברים פגעו בי?".
צריך לבחון גם: מה בדיוק נאמר או פורסם; האם הדברים הגיעו לאדם נוסף; כיצד אדם סביר עשוי להבין את הפרסום; האם מדובר בעובדה, בהבעת דעה או בשילוב ביניהן; מה היה ההקשר המלא; והאם עשויה לעמוד למפרסם אחת ההגנות הקבועות בדין.
פרסום ברשתות חברתיות וב־WhatsApp
לשון הרע אינה מוגבלת לעיתון או לאתר חדשות.
פרסום עשוי להתרחש גם באמצעות Facebook, Instagram, TikTok, X, WhatsApp, Telegram, קבוצות מקצועיות, פורומים, דוא"ל, סרטונים ודרכי תקשורת דיגיטליות אחרות.
גם מספר הנמענים אינו חזות הכול. לעיתים פרסום לקבוצה מצומצמת עלול להיות משמעותי במיוחד כאשר מדובר בבני משפחה, לקוחות, מעסיקים, עמיתים למקצוע או אנשים בעלי קשר ישיר לנפגע.
פגיעה בפרטיות – לא רק לשון הרע
לעיתים הבעיה אינה שפורסם דבר שקרי.
גם מידע אמיתי יכול, בנסיבות מסוימות, להיות מידע שלא הייתה זכות לפרסם.
חוק הגנת הפרטיות עוסק במגוון מצבים, ובהם, לפי העניין, שימוש או פרסום של מידע בענייניו הפרטיים של אדם, צילום בנסיבות מסוימות, שימוש בתמונה או בקול, הפרת חובת סודיות ושימוש במידע למטרה שונה מזו שלשמה נמסר.
לכן העובדה שהמפרסם טוען "אבל זה נכון" אינה בהכרח מסיימת את הבדיקה המשפטית.
ייתכן שהשאלה המרכזית אינה רק אם המידע נכון — אלא האם הייתה זכות לחשוף אותו מלכתחילה.
פרסום התכתבויות, הודעות וצילומי מסך
אחת התופעות הנפוצות בעידן הדיגיטלי היא הוצאה של התכתבות פרטית מהמרחב שבו נכתבה והפצתה לאחרים.
WhatsApp, Messenger, הודעות פרטיות, דוא"ל וצילומי מסך יכולים לעורר שאלות הן מתחום לשון הרע והן מתחום הגנת הפרטיות.
חוק הגנת הפרטיות מתייחס במפורש, בין היתר, להעתקת תוכנו של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום או לשימוש בתוכנו בנסיבות הקבועות בחוק; ההגדרה כוללת גם מסר אלקטרוני.
תמונות, סרטונים ומידע אינטימי
פרסום תמונה או סרטון עלול להקים שאלות משפטיות שונות בהתאם למקום הצילום, נסיבותיו, תוכנו, ההסכמה שניתנה והאופן שבו נעשה בפרסום שימוש.
כאשר מדובר בחומרים אינטימיים או במידע רגיש במיוחד, יש לבחון גם הוראות דין נוספות ולא להסתפק בבחינה לפי חוק איסור לשון הרע בלבד.
הטרדה, מעקב ואיסוף מידע
פגיעה בפרטיות אינה מחייבת תמיד פרסום.
גם בילוש או התחקות אחר אדם העלולים להטרידו, צילום אדם ברשות היחיד ופעולות נוספות המנויות בחוק עשויים להקים עילה, בהתאם לנסיבות.
לפני שמוחקים – שומרים את הראיות
בתיקי לשון הרע ופרטיות, הראיה הדיגיטלית יכולה להיות לב התיק.
לפני שחוסמים משתמש, מוחקים הודעה או גורמים להסרת פרסום, חשוב לשקול תיעוד מסודר של: הפרסום המלא; כתובת URL; שם החשבון; תאריך ושעת הפרסום; תגובות ושיתופים; הקבוצה או הקהל שאליהם הופץ; צילומי מסך; הודעות מקוריות; סרטונים והקלטות; והתכתבויות הקשורות לפרסום.
צילום מסך הוא התחלה – לא תמיד סוף הבדיקה הראייתית.
פורסם עליכם משהו עכשיו?
במקרים מסוימים הזמן חשוב.
לפני שפועלים כדאי לבחון האם נכון לדרוש הסרה, לשלוח מכתב התראה, לדרוש תיקון או התנצלות, לשמר ראיות, לפנות לפלטפורמה, לבקש סעד זמני או להגיש תביעה.
לא בכל מקרה נכון להתחיל במכתב התראה, ולא בכל מקרה נכון לרוץ מיד לבית המשפט.
הפעולה הראשונה צריכה להיקבע לפי הפרסום, הראיות והמטרה שרוצים להשיג.
ומה אם אתם אלה שקיבלו מכתב התראה או תביעה?
קבלת מכתב התראה בגין לשון הרע או פגיעה בפרטיות אינה אומרת שהאחריות כבר הוכחה.
יש לבדוק את הפרסום המלא ואת הקשרו, את יסודות העילה, את זהות הנמענים, את הראיות ואת ההגנות האפשריות.
אל תמהרו למחוק, להתנצל או להשיב למכתב לפני שבדקתם את המשמעות המשפטית של הפעולה.
לעיתים תגובה שנכתבת במהירות הופכת בעצמה לראיה בהמשך ההליך.
אילו סעדים ניתן לבקש?
בהתאם לעילה ולנסיבות, ניתן לבחון תביעה לפיצויים, ובמקרים המתאימים גם סעדים נוספים הקשורים לפרסום או לפגיעה.
חוק הגנת הפרטיות כולל גם אפשרות לפיצוי ללא הוכחת נזק וסמכות למתן צווים וסעדים נוספים, בהתאם לתנאי החוק.
גובה הפיצוי והסעד המתאים אינם נקבעים רק מעצם קיומו של פרסום, ולכן כל מקרה מחייב בחינה פרטנית.
איך מתחילים?
אפשר לשלוח למשרד את הפרסום והחומר הרלוונטי לבדיקה ראשונית.
אם מדובר בפרסום מקוון, מומלץ להעביר ככל האפשר גם קישור לפרסום ולא רק צילום מסך.
לאחר בחינת החומר ניתן להחליט האם נדרש ייעוץ ממוקד, מכתב התראה, ניסיון להביא להסרת הפרסום, חוות דעת משפטית או הליך משפטי.
ד"ר שני רופא – עורכת דין ונוטריון
הטיפול בתיקי לשון הרע ופגיעה בפרטיות דורש לא רק היכרות עם הדין, אלא גם הבנה של האופן שבו מידע דיגיטלי נוצר, נשמר, מופץ ומוצג כראיה.
המשרד משלב ניסיון משפטי עם עיסוק בראיות דיגיטליות, ומעניק ייעוץ וייצוג הן לנפגעי פרסום ופגיעה בפרטיות והן למי שנדרשים להתמודד עם טענה או תביעה שהוגשה נגדם.
שאלות נפוצות
מה נחשב לשון הרע?
בקצרה: פרסום שעלול להשפיל אדם, לבזות אותו, או לפגוע בו, בעסקו או במקצועו בעיני אחרים.
לא כל אמירה פוגעת היא לשון הרע. נבחנים התוכן, ההקשר, האופן שבו אדם סביר יבין אותו, והאם עומדת למפרסם אחת ההגנות שבחוק – למשל אמת בפרסום או הבעת דעה בתום לב.
האם הודעה בקבוצת WhatsApp יכולה להיחשב לשון הרע?
כן. הודעה שהגיעה לאדם אחד לפחות מלבד הנפגע יכולה להיחשב פרסום, גם בקבוצה סגורה.
גודל הקבוצה וזהות חבריה – בני משפחה, עמיתים או לקוחות – משפיעים על הערכת הפגיעה. כדאי לשמור את ההודעה ואת פרטי הקבוצה לפני שהיא נמחקת.
האם פרסום בפייסבוק יכול להקים עילת תביעה?
כן, פוסט, תגובה או שיתוף יכולים להיחשב פרסום. גם מי ששיתף תוכן פוגעני עשוי, בנסיבות מסוימות, לשאת באחריות.
עם זאת, ביקורת עניינית או הבעת דעה מוגנות במקרים רבים. הבדיקה מתחילה בשמירת הפרסום המלא, הקישור והתגובות.
האם מותר לפרסם צילום מסך של שיחה פרטית?
לא תמיד. הפצת התכתבות שלא נועדה לפרסום עלולה להוות פגיעה בפרטיות, גם אם התוכן נכון.
יש מצבים שבהם שימוש בהתכתבות מוצדק, למשל לצורך הליך משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.
האם מידע אמיתי יכול עדיין לפגוע בפרטיות?
כן. חוק הגנת הפרטיות אינו עוסק רק בשקרים. פרסום מידע אמיתי על ענייניו הפרטיים של אדם, בלי הצדקה, עלול להיות פגיעה בפרטיות.
לכן הטענה ״אבל זה נכון״ אינה בהכרח מסיימת את הבדיקה. השאלה היא גם אם הייתה זכות לחשוף את המידע.
מה צריך לשמור כראיה לפני שהפרסום נמחק?
את הפרסום המלא, הקישור, שם החשבון, התאריך והשעה, תגובות ושיתופים, וזהות הקבוצה או הקהל שאליו הופץ.
צילום מסך הוא התחלה טובה, אבל לא תמיד מספיק. כדאי לשמור גם את הקישור ואת ההודעה המקורית, ולהתייעץ לפני חסימה או מחיקה.
האם כדאי לשלוח מכתב התראה לפני תביעה?
לעיתים כן – מכתב התראה יכול להביא להסרה, תיקון או התנצלות בלי הליך משפטי.
אבל לא בכל מקרה. לפעמים עדיף קודם לשמר ראיות או לפנות לפלטפורמה. הצעד הראשון נקבע לפי הפרסום, הראיות והמטרה.
קיבלתי מכתב התראה – האם כדאי להגיב מיד?
בדרך כלל לא מיד. מכתב התראה אינו הוכחה לאחריות, ותגובה נמהרת עלולה לשמש ראיה בהמשך.
לפני שמוחקים, מתנצלים או משיבים, כדאי לבדוק את הפרסום, ההקשר וההגנות האפשריות. שימו לב למועד שנקבע במכתב ופנו לייעוץ בהקדם.
פורסם עליכם דבר פוגעני? קיבלתם מכתב התראה או תביעה?
שלחו את הפרסום לבדיקה לפני שאתם מגיבים.
המידע בעמוד זה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או הבטחה לתוצאה.